קבוצות טיפוליות במעונות יום שיקומיים

מאת: נועה אבוגוב, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית במעון יום שיקומי “ניצנים”

הטיפול הקבוצתי הוא טיפול המועבר על ידי איש צוות ממקצועות הבריאות במעון (פיזיותרפיסט/ית, מרפא/הבעיסוק, קלינאי/ת תקשורת או מטפל/ת רגשי/ת/עו”ס/ית) ומטרותיו נבנות לפי צרכי הילדים המרכיבים את הקבוצה, לפי מיומנויותיו המקצועיות של איש הטיפול ותואמות את התכנית הטיפולית האישית של כל ילד החבר בקבוצה. בכל קבוצה טיפולית ישנן מטרות קבוצתיות וכן מטרות אישיות לכל אחד מילדי הקבוצה.

הטיפול הקבוצתי משלים את הטיפול הפרטני ומהווה מקום בו ניתן להתנסות בקשרים וכישורים חברתיים אך בצורה יותר מובנית ובמספר משתתפים קטן יותר מאשר במסגרת הגנית הכוללת. בקבוצה ישנו כוח קבוצתי מרפא וכן למידה הדדית האחד מהשני, אך בתיווך והכוונה גדולים יותר מאשר בתוך מסגרת הגן.
אינטראקציות חברתיות חיוביות בילדות תורמות לפיתוח מיומנויות חברתיות תקינות וליכולת הסתגלות טובה יותר בהמשך החיים הבוגרים והקבוצה הטיפולית מאפשרת התנסויות חברתיות במסגרת מתווכת. הילדים מתנסים באינטראקציות חברתיות איתן הם מסוגלים להתמודד וכך נוצרת חוויה חיובית מהאינטראקציה עם בני גילם.

קבוצת בובה

המשחק הוא העיסוק המרכזי אצל ילדים. לו מקום מרכזי בהתפתחות המוטורית, הקוגניטיבית והנפשית. המשחק מספק איזור אימון בטוח ללמידה והתנסויות במגוון מיומנויות: מוטוריות, קוגניטיביות, חברתיות ורגשיות. הוא מקדם את יכולת ההסתגלות של הילד לתרבות ולחברה ומפתח יכולת יצירתיות (פרי, 2005).

אצל ילדים עם עיכובים התפתחותיים רואים גם עיכוב בהתפתחות המשחק. חוסר התנסות במשחק משמעותי עם תכלית עלולה להוביל למוגבלות נוספת מכיוון שהיא מייצגת דיכוי או עיוות של מנגנון למידה קריטי עבור פרט שיכולת הלמידה שלו מוגבלת ממילא. ילד עם צרכים מיוחדים זקוק לתיווך תמידי, להעשרה רבה ולטפול מקצועי על מנת לסייע לו להתפתח ולהתקדם בכל התחומים. המשחק הוא אמצעי ומטרה בגיל זה. דרך המשחק ניתן להסב הנאה לילד ולקדמו במיומנויות רבות.

מפרספקטיבה זו, מצאנו לנכון לזמן סיטואציות משחק מובנית לילדים במעון.

הקבוצה מובנית כך שהפעילויות כולן קשורות בטיפול בבובה.

בקבוצה, רצף פעילויות קבוע החוזר על עצמו. טיפול בבובה הוא משחק “כאילו” ראשוני המתפתח סביב גיל שנה וחצי. במשחק עם הבובה מתרגלים מגוון מיומנויות. מיומנויות מוטוריות – להאכיל מכפית, להושיט יד לגעת, ללטף. מיומנויות רגשיות – מפגש עם מצבים יומיומיים וראשוניים של הילד: האכלה,מגע , מקלחת, השכבה לשינה. מיומנויות קוגניטיביות – פעולה המשכית, כמו להאכיל בובה, ורצף פעולות קבוע, מאכילים, מקלחים, משכיבים לישון. מיומנויות חברתיות – התייחסות לאחר, יכולת חיקוי כולם עושים אותה פעולה, העברת אמצעי מאחד לשני כמו המסרק, הקרם.

קבוצת חומרי יצירה

חומרי היצירה מהווים את הבסיס להתערבויות מבוססות אמנות בעבודה הטיפולית. היכרות עמוקה עם תכונותיהם ועם פוטנציאל התגובה שהם מציעים ליוצרים בהם, חיונית לאנשי טיפול המציעים אותם למטופליהם. נראה כי קיימת הסכמה בין תיאורטיקנים וקלינאים מהשטח, בנוגע לחשיבות ההכרות עם חומרי היצירה, כמרכיב חיוני בהתערבות טיפולית מבוססת אומנות.

טושים – טושים מתאפיינים בעבודה קווית ברורה. ובצבעוניות חד משמעית ורבת עוצמה )אורבך וגלקין1990). קשה למחוק אותם, או לשחק ולגוון בעת השימוש בהם, אך תהליך העבודה מהנה. הם קלים לשימוש וניתן להגיע בעזרתם לתוצאה נאה, צבעונית, אורנמנטלית ואסטטית ללא מאמץ רב הטושים מאפשרים עבודה שטוחה ללא מעורבות רגשית או מטען מחשבתי.

גירי שמן – הגירים קלים לתפעול ולשליטה, ומאפשרים עבודה “נקייה” וגם “מלוכלכת” בטווח רחב. ניתן ליצור בהם בכתמיות, חומריות, בשכבות ובחריטה, וכן לערבב בקלות בין הצבעים. גירי השמן מתחברים לעבודה טמפרמנטית מאומצת ומתאימים לביטויי כעס ורגשות בעוצמות רבות. זהו חומר שמזמין מעורבות רגשית רבה, אך גם מאפשר שמירה על תחושת שליטה.

צבעי גואש – הגואש הוא חומר נוזלי או משחתי, מסיס במים, בעל נוכחות ואפשרויות הפעלה מגוונות. הגואש ניתן למניפולציות ולעבודה עם כלים מתווכים רבים. העבודה בגואש אינה מצריכה מיומנויות עבודה מיוחדות. נזילות לא מתוכננות, ואפשרויות השליטה בו מוגבלות. מאחר ולחומר יש חיים משלו והוא מזמין מקריות והפתעות, הוא עשוי לעורר גם קשת רגשות כגון חרדה, חוסר שליטה, פחדים ואי נוחות מהתלכלכות או לחילופין סקרנות, עוצמה, ושמחה; לגילויים חדשים.

צבעי ידיים –צבעי ידיים נותנים מענה לצורך של הותרת חותם דרך הטבעות ידיים ועבודה באמצעות האצבעות. צבעי הידיים יכולים לסייע בביטוי תוקפנות כלפי חוץ במקום; כלפי פנים ובעיסוק בנושאים של שליטה

חימר – חומר גמיש, מן הטבע, הניתן לבנייה וכיור במצבי צבירה ובמרקמים שונים. התהליכים הכרוכים בעבודה עם חימר יכולים לגרות את כל חושי הגוף והעבודה מערבת צורות ראשונות מאד של הבעה ותקשורת. החימר מזמין רגשות; מקוטבים ושונים ותהליכי בניה ופירוק ההזדמנות לעבוד בחימר באופן תלת-ממדי מאפשרת ליוצר להתבונן ביצירתו ממגוון נקודות התבוננות.

קבוצת מעגל

אצל ילדים על הקשת האוטיסטית קיים שיבוש בגבולות ברורים המאפשרים הבחנה בין פנים וחוץ, קושי בהיכרות עם “פתחי המכל”, הם פתחי הגוף המגלמים את פתיחותו של הסובייקט אל העולם ואל האחר (Tustin,1994).

הפעילות ב”קבוצת מעגל” נערכת בתוך בד גומי אלסטי התוחם את המשתתפים. הפעילויות מלוות בשירים ופעילות סנסומוטורית בעזרת אביזרים שונים לדוגמא: כדור פיזיו, חבית.

מטרות הקבוצה הן: ייצור מרחב בטוח במסגרת קבוצתית, הכרה באחר, עידוד בחירה ויוזמה בין 2 פעילויות, דחיית סיפוקים והבנת המושג “תורות”.

נוצרת הכרה בחברי הקבוצה דרך הקרבה ופעילות משותפת ומסונכרנת כגון תיפוף על כדור הפיזיו ושימוש בכדור רגיל למסירות. חשיפה וחווית תורות בקבוצה ועידוד בחירה .

לרוב חברי הקבוצה קיים קושי בעצם הימצאות  פיזית בקרבת יתר חברי הקבוצה.

קושי המתבטא אצל חלקם בבכי או בהימנעות מפעילויות מסוימות. יש צורך בתיווך פיזי של איש צוות לוויסות החרדה וההצפה שחשים.

על מנת לייצר תחושת ביטחון ופתיחות להתנסות החווייתית החדשה נשמר מבנה קבוע של פעילות מלווה בשירים קבועים כמו כן נשמר הרכב המשתתפים מסיבה זו.