נעים להכיר
ארגון המפתח קשת אפשרויות המזמנות הצלחה לאנשים עם צרכים ייחודיים. הארגון פועל בחדשנות, במקצועיות, בנדיבות ובאהבת האדם להשתלבותם המלאה בקהילה וליצירת חברה מכילה ושוויונית.
א.ד.נ.מ. הינו ארגון ייחודי, הפועל כ-30 שנה, מתוך תחושת שליחות ואחריות כלפי האדם כאינדיבידואל וכלפי החברה הישראלית, ומספק שירותים איכותיים בתחומי טיפול, דיור, חינוך, תעסוקה ופנאי לאוכלוסיות עם צרכים ייחודיים ולילדים ונוער בסיכון. הארגון פועל בפיקוח ובמימון משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החינוך, משרד הבריאות והג’וינט. אנו פועלים מתוך חזון להעניק קשת אפשרויות המזמנות הצלחה דרך חדשנות, מקצועיות, נדיבות ואהבת האדם מתוך אמונה שלמה בזכות הבסיסית של כל אדם להשתלבות מלאה בקהילה וליצירת חברה מכילה ושוויונית. כך, הארגון מעניק רצף שירותים הכולל הפעלת שירותי דיור מגוונים, מעונות יום שיקומיים, גני ילדים ובתי ספר לחינוך המיוחד, שירותי אומנה, שירותי תעסוקה חדשניים, תרבות ופנאי, לימודים במוסדות אקדמיים לאנשים עם צרכים מיוחדים, מרכזי טיפול ומרכז לייעוץ במיצוי זכויות. אי שם בשנות השמונים עמד איש על גבעה… ראשיתו של הסיפור הנקרא א.ד.נ.מ מתחיל אי שם באמצע שנות השמונים. באותם ימים, משרד הרווחה הזמין מספר יזמים למפגש באחת הגבעות בפאתי הישוב רכסים והציע להם להקים על חורבות מוסד שנעזב – מעון פנימיה לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. על הגבעה עמדו מבנים ישנים, הרס והזנחה היו מסביב ואפילו ציפורי שיר בחרו לא לבקר שם. כל היזמים אמרו “לא תודה” בנימוס רב ועזבו את המקום לבלי שוב. הם ראו את המקום כחסר סיכוי לתקומה מחדש וויתרו על הצעת משרד הרווחה. רק האיש על הגבעה נשאר והמשיך לסייר במקום תוך שהוא רואה בעיני רוחו תמונות של בתים יפים וחדשים, גני משחקים, מרפאה משוכללת, חדרי טיפול, שבילים וגינות טובלות בירק, ראה גם אמפיתיאטרון וחנות וגם פאב לצעירים. המשיך לטפס במעלה הגבעה וראה בית ספר, כיתות לימוד, מחשבים, חדרי מוסיקה וגם שמע קולות של ילדים משחקים ומקהלה ששרה “…עוד תראה ,עוד תראה כמה טוב יהיה…” ככל שראה חורבות – דמיין ארמונות! ככל ששמע את קולו המבוייש של המקום הנטוש כך עלו צלילי המוסיקה ושמחת הריקוד באוזניו. חזר לנציגי משרד הרווחה ובישר להם שהוא נשאר וגם מודה על ההזדמנות. אנשי משרד הרווחה התבוננו בספקנות ובתמיהה על האיש שעמד על הגבעה ולא ידעו את חופן פרי דמיונו העשיר ואת המראות שראה בעיני רוחו. תוך ימים התחילו עבודות הבניה וההקמה נשתלו העצים, נסללו הדרכים, הוקמו הבתים, ונכנסו ראשוני הדיירים. מעון הפנימיה “נוה רם” הפך לבית חם והשאר יסופר בדברי הימים אשר לא.ד.נ.מ. לאחר שנות פריחה ושגשוג נולדו צאצאים למעון בדמות מסגרות מגוונות לפעוטות, ילדים, נוער ובוגרים בכל מעגל החיים. שמוליק נמנה על קבוצה המניעה את גלגלי האנושות, אלה הנושאים בתוכם זרעים של רעיונות ומחפשים אדמה להנביט בה את זרעיהם. על מנת לעמוד על עוצמת האנרגיה העצורה בתוך אדם הנושא את חלומו, מספיק היה להיות במחציתו של שמוליק שעה קלה וגל של אמונה באפשר היה אופף אותך ומעיר בכל חלק בך התלהבות למעשה. גלי היצירתיות והחזון של שמוליק מקבלים עכשיו עוצמה ואש מחודשת, הם נצחיים ונובעים ממקורות בלתי נדלים ואין בהם הפסד או מחסור. ואנו, ממשיכי דרכו מחוייבים להמשיך את מורשתו וחזונו.