ממיקוד שליטה חיצוני למיקוד שליטה פנימי

מאת:
נירי דוד, מרפאה בעיסוק בבית ספר מרום לתלמידים עם קשיים נפשיים
חן דיין, מחנכת כיתה בבית ספר מרום לתלמידים עם קשיים נפשיים

הצוות החינוכי הטיפולי בבתי הספר עסוק בשאלה “האם יש צורך בשינוי ראיה מערכתית, והאם שינוי זה יקדם מיקוד שליטה פנימי בקרב תלמידי בית הספר לעומת התלות הקיימת היום בשליטה חיצונית?”

“מוקד שליטה” (Locus of Control) הוא מונח בפסיכולוגיה המתייחס לאמונתו של האדם באשר לסיבות הגורמות לדברים שונים להתרחש בחייו.

המונח הוטבע בשנת 1954 ע”י רוטר (J. B. Rotter) ומאז נחקר רבות ע”י פסיכולוגים של האישיות. על פי התיאוריה מקור השליטה בחיי האדם עשוי להיות נתפס כפנימי (כלומר האדם מאמין כי הוא שולט בגורלו ובחייו) או חיצוני (האדם מאמין כי האחרים ו/או הסביבה הם השולטים בגורלו ובחייו). רוטר עצמו מבהיר כי מקור שליטה פנימי או חיצוני אינם שני מצבים דיכוטומיים, אלא הם מציינים שני קצוות של רצף: “הפנימיים” נוטים לייחס תוצאות של אירועים בחייהם לשליטתם הם, בעוד שה”חיצוניים” נוטים ליחסם לנסיבות חיצוניות. לדוגמה, תלמיד בעל מקור שליטה פנימי יאמין כי הציונים שהשיג הם פרי יכולותיו ומאמציו (“התכוננתי, התאמצתי, השקעתי”), בעוד שתלמיד בעל מקור שליטה חיצוני יאמין כי הציונים שהשיג נובעים מבחוץ  (ממזל טוב או רע, ממורה שכותב מבחנים גרועים, מרעש בכיתה ועוד), ומשום כך יש להניח כי הוא יצפה פחות לכך שיכולותיו או המאמצים שישקיע הם שיביאו להצלחתו, ולכן שסביר פחות כי יתמיד בעבודה קשה עבור ציונים גבוהים.

לכך יש השלכה ברורה על ההבדלים שבין “פנימיים” ל”חיצוניים” ביחס למוטיבציה שלהם לגבי הישגים (Achievement Motivation). בשל העובדה כי הם ממקמים את השליטה מחוץ לעצמם, נוטים ה”חיצוניים” לחוש שליטה פחותה על גורלם. אנשים בעלי מקור שליטה חיצוני נוטים להיות לחוצים.

בספרו “חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה” טוען פרופ’ קניאל (2005) כי המושג “מוקד שליטה” נע על רצף מחיצוני ועד פנימי. בעל מוקד שליטה חיצוני מבטא מידה מסוימת של פטליזם, כלומר: אמונה בכוחו של הגורל, האמונה שכל האירועים נקבעים מראש ואין בידי האדם לשנותם. הלומד מפתח תחושה כי הוא ממילא ייכשל, מכיוון שהוא מאמין כי חייו נשלטים על ידי גורמים חיצוניים (לטוב ולרוב לרע). בעוד שבעל מוקד השליטה הפנימי מתייחס לכישלון כאל תפקוד לקוי שיש לשפרו, או כאל אתגר שיש להשיגו. לכן מוקד שליטה פנימי מתאפיין במידה גבוהה של קבלת אחריות ובתחושה שהאדם יכול לשלוט בתוצאות, בעוד שמוקד שליטה חיצוני מתאפיין באי קבלת אחריות ובתחושה של חוסר יכולת לשלוט בתוצאות (ומכאן גם מתפתחת תחושה של חוסר אונים נרכש).

מוקד שליטה פנימי מבטא אם כן את האמונה שהאדם (התלמיד במקרה שלנו) שולט בדברים הקורים בחייו ולכן האחריות לחייו היא עליו (התוצאות יהיו בהתאם למעשיו או מחדליו) במציאות תלמיד המאמין שאם ישקיע יותר בלמידה, יתרגל ויתכונן כראוי, גם יצליח יותר- יפעל כך! בעוד שתלמיד בעל מוקד שליטה חיצוני יותר יינטה להסתמך על התנהלותם של האחרים ולכן במקרה של כישלון ימציא צידוקים לכישלונותיו מבחוץ, מה שמונע הצורך להשקיע מאמץ נוסף (שהרי זה ממילא “לא בגללי” ולא באחריותי). יוצא מכאן שיש צורך ממשי לסייע לתלמידים להבין כי הם השולטים בחייהם והם האחראיים לגורלם וכך לגרום להם לפתח תחושת מיקודי שליטה פנימית יותר.

בנוסף למושג השליטה העצמית וההבחנה בין שליטה פנימית לחיצונית, חשוב להתייחס למושג “המסוגלות העצמית” המבטא את האמונה כי “אני מסוגל ויכול להצליח”. תחושת המסוגלות העצמית מתפתחת ומשתנה עם הזמן, והיא יכולה לעלות או לרדת (בנפרד לכל תחום בחיים). ככל שהמסוגלות העצמית גבוהה יותר, הדבר מעיד כי “אמונתי בעצמי וביכולתי גבוהה יותר”. לכן, ככל שהמסוגלות העצמית גבוהה יותר כך בדר”כ יש יותר עשייה והתקדמות. תחושת המסוגלות העצמית משפיעה על ההתנהגות, על בחירת משימות להתמודדות ועל ההתמדה במשימות. היא משפיעה גם על כמות המאמץ המושקעת במשימה ועל הצלחת המשימה.

מודל שינוי תפיסתי – הצעה לפעולה

שינוי תפיסתי של הצוות יאפשר התכווננות אמיתית לעולמם הפנימי של התלמידים, ויאפשר להם לצמוח ולהתפתח לבוגרים שהם עתידים להיות. מטרת בית הספר תהיה לפתח דימוי עצמי חיובי של התלמידים ואמונה בעצמם.

המודל עוסק בשינוי יכולות התלמידים בתחומי היומיום. להלן מספר דוגמאות:

• בניית פלטפורמה המאפשרת יוזמות עצמאיות של התלמידים – כגון ועדות של תלמידים המעורבות בתהליך קבלת החלטות של התנהלות חיי היומיום בבית הספר.
• הפחתת רמות חרדה באמצעות פעילות גופנית מוגברת – במטרה להפחית שימוש בתרופות פסיכיאטריות ופתיחות לנסות דברים חדשים.
• הכנה לחיי עבודה – התנסויות בעבודות שונות, בביה”ס ובקהילה יפתחו אצל התלמידים דימוי עצמי גבוה ודרך בחירתם יוכלו לקדם מיקוד שליטה פנימי.
• שותפות בכתיבת תכנית לימודים אישית (תל”א) – התלמיד ילמד לייצג את עצמו, את רצונותיו, את קשייו ואת חזקותיו.
• התמודדות עם התנהגות מאתגרת – התמודדות באמצעות שיח, שיטות מיינדפולנס והקניית כלים להרגעה עצמית.
• ODT) Out Door Training) – פרויקט שיכול ללוות את כל כיתות ביה”ס. דרכו התלמידים ילמדו רבות על שיתוף פעולה, על יחסים, על מנהיגות וימצאו בעצמם כוחות להתמודדויות רבות בהמשך חייהם.

בתי הספר שלנו מושתתים במידה רבה על האמונה כי יש להכין את התלמידים בצורה הטובה ביותר ליום בו יצאו אל חייהם העצמאיים. נדבך מרכזי בתהליך חשוב זה, הוא המעבר ממיקוד שליטה חיצוני (ליווי, הדרכה ותמיכה של אנשי הצוות הבית ספרי) למיקוד שליטה פנימי בו התלמיד מבין כי גורלו הוא שלו. השינוי התפיסתי של בתי הספר מהווה נקודת מפתח להענקת ארגז הכלים הנחוץ לתלמידים להשגת העצמאות הפנימית והחיצונית. לשם כך, ישנה חשיבות רבה שכל צוות בית הצוות על כלל תחומיו יכיר, יאמין ויתמיד בהטמעת גישה זו.

 

ביבליוגרפיה:

• בוכנר, מ’. (2013). מוקד שליטה ומוטיבציה בתוך: אקטואליה בחינוך מס’ 133.
• קניאל, ש’. (2005). חינוך לחשיבה : חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה הוצאת רמות – אוניברסיטת אביב.
• בר אל, צ’ (1996). פסיכולוגיה חינוכית, אבן יהודה: הוצאת רכס. ע”מ 181-204.