זוגיות, מיניות ונכות פיזית
הנושא של היכרויות ומערכות יחסים של אנשים עם נכות, שייך לאותם התחומים שבהם יש לנו הרבה יותר שאלות מאשר תשובות.
מאת: ד”ר דניאלה מזור, רכזת מקצועית ומטפלת במרכזי “לאורך הדרך”
לתדמית החברתית של הנכות יש חשיבות רבה בהבנת הדיכוי השיטתי שהחברה ומוסדותיה משליטים על אנשים עם מוגבלות. בעוד שמכשולים פיזיים מגבילים את ההזדמנויות שלהם לפגוש אנשים חדשים ולפתח קשרים משמעותיים, המסרים השליליים המתמשכים של החברה ושל המדיה אמנם סמויים יותר, אך ההשפעה שלהם חזקה הרבה יותר מכל מכשול פיזי (Milligan & Neufeldt, 2001).
הנושא של היכרויות ומערכות יחסים של אנשים עם נכות, הוא שייך לאותם התחומים שבהם יש לנו הרבה יותר שאלות מאשר תשובות.
לאנשים עם נכויות יש את אותם הצרכים הרגשיים, הפסיכולוגיים והמיניים כמו לשאר האוכלוסייה, אך הניסיון הממשי שלהם ביצירה ושמירה על קשרים אינטימיים, פעמים רבות מאוד שונה ומלווה בקשיים ובמחסומים (Cheng, 2009).
למרות שיש ספרות רבה שעוסקת בהשפעת הנכות על ההסתגלות הפסיכולוגית והקשרים החברתיים באופן כללי, יש מחסור בולט במחקרים שבודקים כיצד הנכות משפיעה על הדינאמיקה של מערכות יחסים אינטימיות בוגרות. יתכן שהסיבה לכך היא שאנשים עם נכויות אינם נתפסים כפרטנרים רומנטיים או מיניים (Tepper, 2001).
גם בימינו, אנשים עם נכויות מתמודדים עם מסרים חברתיים חזקים שהם אינם ראויים להיות פרטנרים רומנטיים ועל כן הם עלולים להיתקל בקשיים רבים בתהליך של מציאת בן או בת זוג (Deepak, 2002).
התנהגות מינית היא חלק נורמטיבי בהתנהגות האנושית. לכל בני האדם צרכים מיניים מלידתם ועד מותם. הפעילות המינית מהווה את אחד הצרכים הבסיסיים של האדם, ולכן מקובל לזהות את המין כצורך ביולוגי מולד, המקבל את ביטויו המלא ביחסי גומלין בין-אישיים (פלוריאן, 1977).
זוהי זכותו הבלתי-ניתנת לערעור והמעוגנת בחוק של כל בן אנוש, יהיה אשר יהיה מצבו המנטאלי והגופני (אלוני, 1998).
השילוב בין מוגבלות ומיניות מהווה שילוב מורכב, מכיוון שהן מוגבלות והן מין הִנם נושאים שכל אחד מהם רגיש, והצירוף של שניהם בעייתי ורגיש במיוחד (חרותי ואלוני, 2002).
במילים אחרות, עליהם להתמודד לא רק עם ההתאמות המיוחדות הנדרשות עקב הנכות הפיזית, אלא גם עם הסטיגמה של החברה בתחום המיני והזוגי, בהקשר לאנשים עם נכויות (אלוני, 1998).
זוגיות ומיניות עבור אנשים עם נכות, הינן מרכיבים משמעותיים מזהותם כגברים וכנשים והיא חשובה לאיכות חייהם כשם שהיא חשובה לאנשים ללא נכות. אך ההבדל ביניהם הוא בכך שעל האנשים עם נכות להתמודד עם סטריאוטיפים ודעות קדומות כלפי מוגבלותם ועם הנטייה מצד החברה והמשפחה לא להכיר בהם כישויות זוגיות ומיניות (Deepak, 2002).
עמדות אלה, עשויות להיות בעלות השפעה מעכבת על הבשלות המינית של צעירים עם נכוית ועל כן, הם עלולים להיות בחסך מכוון או לא מכוון מחוויות התבגרות חשובות (Cheng & Udry, 2002).
כלומר, צעירים אלה, עשויים לצאת מההתבגרות עם חסרים בבשלות והעדר מיומנויות חברתיות ולמצוא את עצמם בעולם המבוגר, כאשר מצד אחד רוצים להיות מיניים אבל מצד שני, חסרים את החינוך והמיומנויות הנדרשות (Murphy & Young,2005).
למעשה, הסוגיה של מערכות יחסים ומיניות בקרב אנשים עם מוגבלויות, הינה סוגיה שבה הושגה ההתקדמות הפחותה ביותר בניסיון לשלב אנשים עם נכות בקהילה (Deepak, 2002).
ישנה חשיבות רבה לפיתוח גופי ידע בתחום, במטרה להבין את שלל מרכיבי התופעה על ידי בדיקת המשתנים וסוגיות שנובעות מעצם השילוב של זוגיות, מיניות ונכות פיזית.
——————————————-
*לקריאת המאמר המלא: “חובב, מ., דבדבני, א. ופלדמן, פ. (2015) מהדרה להכלה החיים בקהילה של אנשים עם מוגבלויות בישראל, פרק 11, 286-306, הוצאת כרמל”.
ביבליוגרפיה
אלוני, ר. (1998). “טיפול מיני באנשים עם פיגור שכלי”. בתוך א. דובדבני ואח’ (עורכים), הורות ונכות התפתחותית בישראל (עמ’ 163-151). ירושלים: מאגנס.
אלוני, ר. וחרותי, ר. (2002). “שיקום מיני – הזכות לחרות מינית”. שיקומדע-בטאון האיגוד הישראלי לרפואה פיזיקאלית ושיקום, 18, 37-32.
פלוריאן, ו. (1977). היבטים פיזיולוגיים, חברתיים וטיפוליים של פעילות מינית. סעד, כ”א, 20-3.
Cheng, R. P. (2009). Sociological theories of disability, gender and sexuality: A review of the literature. Journal of human behavior in the social environment, 19, 112–122.
Cheng, M. M., & Udry, J. R. (2002). Sexual behaviors of physically disabled adolescents in the United States. Journal of Adolescent Health, 31, 48-58.
Deepak, S. (2002). Male, female or disabled: Barriers to expression of sexuality. Submitted for the Degree of Masters of Arts in Disability Studies. The Department of Sociology & Social Policy, The University of Leeds, England.
Milligan, M. S. & Neufeldt, A.H. (2001). The myth of asexuality: A survey of social and empirical evidence. Sexuality and disability, 19(2), 91-109.
Murphy, N. & Young, P.C. (2005). Sexuality in children and adolescents with disabilities, Developmental Medicine & Child Neurology, Volume 47, Issue 9, pages 640–644.
Tepper, M.S. (2001). Becoming Sexually Able: Education to help youth with Disabilities. Siecus Report, 2(9); pg.5