איכות חיים כמושג אוניברסלי

מאת: אילן בן צור, עו”ס. מנהל מערך הדיור “יעלים”

איכות חיים אוניברסלית באה להציע תימות מרכזיות בחיי האדם ובהתפתחותו.
עד היום נעשו ניסיונות להציע מודלים של איכות חיים לאוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים ומבחינתי- זהו מעשה סגרטיבי.

כשאתה מפתח מושג או מודל לערך כל כך חשוב כמו איכות חיים ומייחד אותו לאנשים עם מוגבלויות, אתה מחזק את התיוג והבידול. השאיפה לאיכות חיים היא כמו השאיפה לחמצן, מזון ומים ולכן היא צורך אנושי בסיסי שאינו מובחן ומובדל ביחס לאוכלוסיות שונות.

כל הטבע שמסביבנו, הצומח, החי מכוונים לאיכות חיים במשמעות של ביטוי מלא וחופשי של מה שנועדו להיות מבריאתם. פרפר שחייו קצרים – מבטא ביופיו ובמעופו את מלוא איכות חייו ואת הפוטנציאל של מי שנועד לחיות. במושגים של בני אדם, מדובר בעשרות שנות חיים. לפעמים אדם חי שנים רבות ואולי הגיע לגבורות ובבחינת איכות חיים לא הצליח לחיות מעט ממה שביטא פרפר “קצר ימים”.

איכות חיים צריכה להיות כזו שמתארת את היכולת האנושית שלנו לבטא את עצמנו בשיווין נפש, שלא נפחד מדבר ונרגיש אנשים חופשיים לבטא את מי שנועדנו להיות.

איכות חיים קשורה במרחבי הרשאה שהולכים ומתפתחים סביבנו על מנת שנוכל לגדול ולצמוח באין מפריע.

לכולנו יש מקום תחת השמש וכולנו ראויים לחוש את חומה ואורה.

איכות חיים היא לידתו של העצמי – “האני האותנטי” בתוך ים של איפשור והכלה.

כולנו שואפים לשחזר את טבענו הטהור לפני שהושמו עלינו “החליפות והמסכות”, לפני התיוג ולפני שהושמנו בסד החברה שעיצבה עבורנו את מקומנו וסימנה את המשבצת שבה נעמוד בסדר החברתי והאנושי.

איכות חיים היא גילוי של ה”יהלום” שאנו נושאים בתוכנו – ה”יהלום” הוא העצמי, הטהור והחף מכל אשמה ושיפוט. יהלום זה כוסה במהלך שנות חייו בבוץ ושכבות נערמו עד כי חלקנו כבר לא יודעים על קיומו של יהלום זה והאחרים בודאי לא מבחינים בו. אם תרצו ה”יהלום, הוא הניצוץ האלוהי שקיים בכל אחד מאתנו. “ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו”. בר’ (כז). חלק אלוה ממעל.

איכות חיים היא דרך לממש את כוונת הבריאה בדרך של תודעה חופשית הפוגשת את הלב, תשובה אמיתית לשאלה – מי אני? מאין באתי ולאן אני הולך?

שאלה שהתשובה עליה ספירלית וככל שנעסוק בחיפוש – תתרחב הספירלה ויחד איתה התובנות. זו דרך לאיכות חיים הנטולה שיפוט, אשמה, פחד ושליטה.

כל חיינו הם מסע של שאלות שמחפשות תשובות ואיכות חיים בהקשר זה היא ההזדמנות לדעת את עצמנו ממקום של גדילה וצמיחה.

היכולת להשיג איכות חיים כזו נתונה בידנו והיא אינה תלויה בדבר, לא בעושר ולא במשאבים.

התרומה שלנו כחברה לאיכות חיים של היחיד היא בפתיחות, בשחרור ובהרשאה, בדיוק כמו שהפרפר מכיל את כל הפוטנציאל להיוולד מתוך גולם ואינו זקוק לשום סיוע חיצוני, רק לאיפשור במשמעות של להתבונן, לא להתערב.

דרושה כאן אקטיביות בעוצמות גבוהות על מנת להשיג פאסיביות (חוסר התערבות). דרוש מאמץ לרסן ולשלוט בכל הדחפים שלנו לסייע, לחלץ, להתערב, להגיד, לייעץ וכו’. רק להתבונן!

איכות חיים קשורה בבירור מעמיק שעושה היחיד עם עצמו, בגילוי ייעודו ומשמעותו הייחודית בעולם.

נאמר שהקדוש ברוך הוא מסייע ללידתו של תינוק כשהוא מוצא שהעולם חסר והתינוק משלים את החוסר. הייחודיות של התרומה ברגע זה היא טביעת האצבע של התינוק על העולם, זו טביעת אצבע ייחודית, חלק מאוד מיוחד בפאזל האנושי, אין עוד חלק כזה ואין תמונת עולם שלמה בלעדיו.

למצוא את הייחוד הזה – להיענות לכוונתו של הקדוש ברוך הוא ולהתחקות אחר המיוחד שמצא בהחלטתו להביאנו לעולם – זו איכות חיים המעודדת לפגוש את “היהלום” ולהיות “יהלום”, לחשוב ולהתנהג כמו “יהלום” אחד, יחיד ומיוחד.

לפעמים קשה מאוד להשפיע על “ההתחלה” ויש שאומרים שלא ניתן לשנות את “ההתחלה” אבל אפשר להשפיע על “הסוף”, וכשמשפיעים על “הסוף” – מתרחש נס וגם “ההתחלה” עוברת תיקון!

כשאנו מדברים על איכות חיים לדיירנו, נדמה לי שאנו מטפלים ב”צללים” של דיירים ולא באנשים שה”עצמי האמיתי” שלהם חשוף ונראה. אנו לא מטפלים באדם האמיתי אלא נוגעים רק במה שאנו רואים, אבל האדם האמיתי נסתר מעינינו! ולפעמים אין לנו שאלה בכלל האם יש מעבר! כך במצב הקיצוני, אדם יוכל להעביר כ-20 שנה מחייו אצלנו – אנחנו נתגאה שהוא חי באיכות חיים, אך למעשה מדובר באשליה, איכות חיים מ”פלסטיק”.

איכות חיים אשלייתית זו היא איכות חיים במושגים של הכלל, בערכים תבניתיים שאין להם שום קשר ודבר עם איכות חיים אמיתית. האם אנו יוצרים הזדמנות לגעת ב”אני האותנטי”? או שמא אנו מגיבים לחיים הזרים שנכפו עליו? שאלות כגון -” מה אתה באמת רוצה? מה החלומות שלך? מה היית רוצה להגשים? מה הצלחת לממש מתוך הפוטנציאל שלך? למה אתה משתוקק? מה יש בעגלת חייך העמוסה? מה אתה נושא על גבך בתרמיל או שמישהו שם ואתה שכחת להוריד ולראות שהוא בכלל לא שייך לך!”

“אתה נושא משקל בתרמיל וסוחב עבור אחרים מבלי שהיית מודע לכך ולפעמים מבלי שניתנת לך אופציה אחרת!”

“מהו קודקוד הצמיחה שלך ומנין אתה שואב את חיותך? “מקור המעיינות המפכים בך?”

המטרה שלנו באיכות חיים אוניברסלית היא לייצר מרחב הרשאה וסביבה לא שיפוטית, סביבה זורמת כמו תודעה שקטה המקבלת כל מה שהחיים מביאים. מה מתקיים במרחב הבינאישי? איזו תקשורת? אילו עמדות?

השאיפה היא לנקות את המרחב ולאפשר זרימה חלקה ביני ובינך ואז מתרחש נס, ושנינו צומחים זה לצד זה.

כשאתה מעצים – אתה מועצם, כשאתה מאפשר- מתאפשר גם לך, כשאתה לא שיפוטי – חמלה כלפי עצמך מתחילה לבצבץ ולהיטיב את חייך!

לאפשר איכות חיים לאחר, מחייבת אותנו לעשות מאמץ, להגיע לאחר, להגיע למקום שבו הוא נמצא ולהרגיש את מה שהוא מרגיש במקום הזה מתוך פתיחות מלאה וריקנות מכל טביעות האצבע שלנו.

איך מרגיש אדם שמרצה כל הזמן, מופעל, נשלט, מפוחד ותלוי אשר מנסה לגלות את החוזקות והאפשרויות הזמינות עבור צמיחתו.

אם נדע לזהות את קודקוד הצמיחה של האחר ולהשקות את הקודקוד הזה כפי שמשקים פרח ועץ, בדיוק באזור בו הוא יכול להרוות את צימאונו ומשם לקבל חיות וחיים, זו איכות חיים אוניברסלית לכולנו, בכל מקום על כדור הארץ, ללא הבדל דת, גזע, מין, אמונה וכו’.

האם לא זו השאיפה הטבעית של האנושות כולה? לבטא, להתבטא, לצמוח ולגדול עד מלוא הטנא הממלא אותנו מאז לידתנו. טנא שביר המתחזק מההתבוננות בו.ומתמלא מהאמונה במלאותו.

איכות חיים אוניברסלית היא ההיענות שלנו לטבענו האמיתי והמשימה ההתפתחותית שלנו היא לצקת משמעות, כיוון ודרך לאותו נצוץ אלוהי הקיים בכולנו.